מה קורה במפגש הטיפולי?

אז מה זה בעצם טיפול ולמה שמישהו ירצה לשתף אדם נוסף בעולם הפנימי שלו?

אני באופן אישי הרהרתי הרבה זמן בשאלה הזו, מרגיש שכיום אני מבין קצת יותר לגבי זה.

כמובן שלטיפול נפשי יש רבדים רבים ומגוונים ולא אקיף את כולם כאן.

אשתף כאן במילים פשוטות מה שלפי דעתי הוא הבסיס לכל טיפול נפשי.

השורה התחתונה- תהליכי עיבוד רגשי בריאים מתקיימים בעזרת אדם נוסף שרואה אותנו ומייצר מרחב בטוח ומכיל למה שעובר עלינו.

ובהרחבה-

בשבת אחת כשהייתי ילד שיחקתי עם חברים מחבואים בדשא. כשרצתי להתחבא במקום רחוק פספסתי מדרגה ונפלתי על היד. הייתי לבד, קמתי והרגשתי כאב חד ויוצא דופן.

חזרתי לחברים כשאני מחזיק את היד הפצועה עם היד השנייה.

סיפרתי להם שאני מרגיש ששברתי את היד והם אמרו שאם אני לא בוכה כנראה שזה לא שבר.

חזרתי הביתה לבד וברגע שפתחתי את הדלת וראיתי את אמא שלי, רק אז, בבת אחת עלה בי גל של בכי ואמא שלי הגיעה לחבק, לנחם ולהבין מה קרה. (בבית חולים הסתבר שאכן שברתי את היד).

איפה היו הרגש והכאב לפני שהגעתי הביתה?

הם היו שם בפנים אך לא יכלו לקבל ביטוי ללא הסביבה הבטוחה והתומכת. למעשה כבר מגיל צעיר אנו זקוקים לאדם נוסף על מנת לאפשר לרגשות שלנו לעלות ולהשלים את התנועה הטבעית הבריאה שלהם. תנועה שמחזירה אותנו לאיזון רגשי וגופני.

תחשבו על הילד שנופל ומרים את הראש לראות אם אבא ואמא שלו ראו. כשהוא מגלה שהם ראו ומבינים את כאבו מתפשטת בו תחושת בטחון שהוא לא לבד עם מה שקרה ורק אז נפתחת לו האפשרות לחוות את החוויה במלואה- לכאוב, לבכות, לקבל תמיכה ואז להתאושש ולהמשיך הלאה.

אבל מה יקרה אם הילד שנפל יגלה שלא ראו או לא נותנים מקום לכאב שלו?

הוא עלול להחזיק את כל אותם רגשות שיכולים להתממש רק בעזרת תחושת הבטחון בקשר.

במצב זה אולי הוא לא יבכה אבל בגוף ובנפש יוותרו אותם רשמים של חוויה לא מעובדת-

המעגל של כאב, שיתוף, תמיכה והתאוששות לא יושלם.

כמבוגרים פעמים רבות האיזון הפנימי שלנו מופר וגם אם שיתפנו בכך את הקרובים לנו, לפעמים יש תחושה שמשהו בחוויה הפנימית נותר רק אצלנו ולא עובר לאחרים.

לפעמים אפילו בינינו לבין עצמנו יש תחושה שאנחנו לא מרגישים "עד הסוף" את מה שקורה לנו, שמשהו תקוע או חוצץ בינינו לבין חווית החיים במלואה. באופן טבעי אנחנו פונים למעגלים החברתיים שלנו על מנת להיתמך אך לעיתים זה לא מספיק.

במפגש הייחודי בחדר הטיפולים יש הזדמנות יקרה לחוות חוויה של מובנות ובטחון בקשר, זו חוויה שיכולה להפיג את אותה תחושת בדידות שנותרה מחוויות רבות שעברנו.

השאיפה היא ליצור בטחון ואמון כך שניתן להיות יחד עם כל מה שעולה ובכך להשלים את אותן חוויות שמסיבות שונות לא יכולנו להרגיש באופן מלא.

זה נשמע קצת מופשט אבל מניסיוני כשהחוויה הזו מתממשת יש תחושה עמוקה ונפלאה של שקט פנימי, יציבות ובטחון.